
איך בוחרים חוג לילד? 10 עצות שאתם חייבים לקרוא
10 עצות להורים לקראת שנת החוגים הקרובה.
מאת חגי ביטרן
רשמתם את הילד לחוג קראטה ואחרי מספר מפגשים הוא החליט שהוא בכלל רוצה קפוארה?
לא מעט אני נתקל בהורים שעומדים חסרי אונים מול חוסר ההתמדה של ילדיהם בחוגים. האם להכריח את הילד? ולמה חשוב לא להגזים בכמות?
רוב המורים והמדריכים בחוגים השונים מכירים את תופעת חוסר ההתמדה של ילד שנרשם לא מזמן לחוג. גם רוב ההורים מכירים את התופעה הזו- של התלהבות והתרגשות של התחלת חוג ודי מהר פתאום ''נמאס'' והילד מתקשה להתמיד.
מסתבר שזו רוטינה קבועה בה הילד פורש מחוג מדי שנה וכבר הספיק ''לטייל'' בלא מעט חוגים שגם מהם פרש כעבור מספר מפגשים.
הדבר נכון במיוחד לילדים בעלי ליקויי למידה והפרעות קשב, שלהם קשה שבעתיים לצלוח משימות, כולל חוגי העשרה.
האתגר להורה הוא לבחור עבור הילד (או לעזור לו לבחור) חוגים שיפתחו אותו ויתרמו לו, וגם יסבו לו הנאה רבה.
למתלבטים שחושבים שהשנה אין טעם לרשום את הילד ולבזבז שוב כסף כדאי שתקראו את העצות היעילות שמוגשות לכם כאן.
1. יחס רציני לחוג העשרה
כבית ספר רציני לאומנויות לחימה וכמורה לקראטה שלוקח את תחומו במלוא הרצינות והמקצועיות אני דואג שגם תלמידיי יתייחסו ברצינות לפעילות שאני מלמד, חשוב שגם ההורים ישדרו יחס רציני לחוג העשרה כמעט באותה החשיבות שהם מייחסים לשיעורים בבית הספר וכמו שלא טבעי שילד יפרוש מלימודים כי קצת ''קשה'' או ''משעמם'' או כי ''לא בא לו'' כך צריך להיות הדבר גם לגבי חוג העשרה.
יחס רציני מתחיל עוד לפני ההרשמה בררו פרטים על החוג, על בית הספר בוא נלמד החוג, על המורה, מהם התכנים המועברים בשיעור ומה המסר (הערך המוסף) שמעביר המורה, איכות ההדרכה ויחס החניכה (כמות תלמידים בשיעור) את התהליך הזה בצעו יחד עם הילד ושיחווה דעתו על הדברים שהוזכרו. חשוב לשים לב שהמקום בוא מתקיים החוג ישדר רצינות שבאה לידי ביטוי במשמעת וסדר, ניקיון וכבוד הדדי.
לאחר ההרשמה, הרצינות לחוג נמדדת בהגעה בזמן לשיעור, הקפדה על בגד מסודר(כמו חליפת קראטה) וניקיון לפני השיעור, ''שיעורי בית''- כן כן גם בחוגי העשרה ובמיוחד באומנויות לחימה כמו קראטה יש שיעורי בית- חזרות ותרגול של החומר הנלמד.
2. בחירה מושכלת בחוג
פעמים רבות הבחירה בחוג נעשית באופן אינטואיטיבי לאחר צפייה בשיעור או ביצוע שיעור ניסיון, החוג נראה מוצלח לילד או להורה, ואנו ממהרים להירשם. התהליך צריך להיות מושכל יותר ובשיתוף הילד, כדאי להתלבט בין מספר חוגים. אצלנו במרכז אנו מציעים מספר חוגים שמתאימים לילדים כגון- אייקידו, קראטה, ג'ודו, מאפשרים לילד לנסות פעם אחת כל פעילות ולבחון אותן, תהליך שמקל על ההתלבטות ומתחשב באהבות ובתחביבים של הילד, אך גם בקשייו. בסופו של דבר בחירת חוג הוא תהליך, ולא החלטה אמוציונאלית כתוצאה מהתלהבות בלבד.
מומלץ לבחור בחוגים עם ערך מוסף לילד, חוגים שביכולתם לבטא את יכולותיו וכישרונותיו של הילד. אפילו חוגים שישמשו דרך לעקיפת קשיי הילד.
למשל: חוג תיאטרון הוא דרך מצוינת לילדים עם ליקויי למידה ללמוד טקסטים, לשננם, לעמוד מול קהל. חוג בישול הוא גם דרך נפלאה לשנן מתכונים, לעבוד לפי סדר (קושי שכיח אצל ילדים עם הפרעות קשב וריכוז), לתכנן מראש, לגייס סבלנות במעבר בין שלבי הבישול.
חוג העשרה מתאים לילד יכול לתרום לחיזוק ביטחונו האישי ותדמיתו האישית. אך יש לשים לב שהרמה בקבוצה/בשיעור אכן מתאימה ליכולות הילד ולא דורשת רמת ביצוע גבוהה מדי שאינה מותאמת ליכולות הילד בשלב ההתחלה דבר שעלול ליצור תסכול שבעקבותיו גם תבוא פרישה.
3. לא להתעקש עם הילד
לא מעט אני נתקל בהורים שהתלהבותם מהחוג גבוהה בהרבה מהתלהבותו של הילד! להורים יש רצונות משלהם ורבים מדרבנים את ילדיהם להצטרף לחוג שהם עצמם היו שמחים להשתתף בו ולהגשים באמצעות ילדיהם את חלומותיהם או רצונותיהם. אסור להורה להתאהב בחוג מסוים בלי לשים לב לרצונות, חולשות והיכולות של הילד.
4. שיעור ניסיון ואפילו שניים
חשוב לעשות שיעור ניסיון אחד לפחות לפני החלטה סופית כדי למנוע היסוסים בשיעור זה ניתן לראות את החיבור בין הילד לפעילות (התלהבות, הנאה, התוכן )ואת החיבור החשוב אף יותר-למורה. חשוב שבשיעור ניסיון ההורה יצפה בילד כיצד הוא מתפקד בפעילות המסוימת. המלצה שלנו- ''ביטרן אומנויות לחימה ותנועה'' היא להגיע לשיעור ניסיון 10-15 דקות לפני השיעור ולא לאחר או להגיע בדיוק בזמן מכיוון שלפעמים ילדים גם בלחץ לפני שיעור בפעילות שהם לא מכירים במיוחד כמו אומנויות לחימה- קראטה או ג'ודו שלדעתם מדובר ''במכות'' ויש קצת לחץ וכדי להפחית מהלחץ חשוב להגיע לפני השיעור לספוג מהאווירה במקום להכיר את החברים לקבוצה, לקיים הכרות ושיחה קצרה עם המורה לפני השיעור וכשהלחץ פחת אפשר להתחיל.
5. לא להגזים במספר החוגים
טעות נפוצה היא שהורים מציפים את ילדיהם במספר רב של חוגים (מתוך רצון טוב כמובן) של לחשוף את הילד לעולמות שונים, פעמים רבות התוצאה היא ההפך הגמור- קריסה של הילד, אי יכולת לתפקד בדרישות ובלחץ שכל חוג מציב. ילד זקוק לזמן פנוי, למנוחה וזמן לבילוי עם חברים ואסור לבטל לו אותם
6. לרשום לחוג יחד עם חבר
עצה זו באה גם במובן החיובי וגם במובן השלילי.
המובן החיובי הוא- כדאי שלילד יהיה עוד חבר עימו בחוג. חברה מוכרת מפחיתה לחץ וחרדה ומקלה על ההסתגלות לחוג.
במובן השלילי הוא שילד עלול לפתח תלות בחבר כלומר כשהחבר לא מגיע לשיעור אז גם הילד מעדיף לוותר או כשלחבר נמאס מהחוג אז זה עלול גם להשפיע על הילד ותוך זמן קצר גם לגרום לפרישתו שלו.
העצה הטובה היא שהורה מכיר את ילדו ויודע האם כדאי לרשום אותו עם חבר או שעדיף שלא.
7. יידוע על לקויות
ילדים עם לקויי למידה ו/או הפרעת קשב עלולים לסבול משלל בעיות, בין היתר: אי הבנת מסרים חברתיים, צורך בהסבר אישי נוסף, אי שקט וכד'. כדאי להורים ליידע עוד לפני שיעור ניסיון את המדריך של הילד, כדי לגלות כלפיו אורך רוח ולהתחשב בקשייו ובכלל לראות מראש אם מסגרת השיעור שאליו הגיע הילד אכן מתאימה לו. כפי שמיידעים את הצוות המקצועי בבית הספר על קשיים וצרכים של הילד, כך צריך ליידע את המדריך בחוג.
8. קשר אישי עם המדריך
מדריך טוב הוא תנאי הכרחי לכך שהחוג יתנהל בצורה טובה. ובמיוחד באומנויות לחימה לטיב ההדרכה יש משקל רב על התמדת הילד בחוג. כדאי לפגוש את המדריך, להתרשם מהגישה שלו לילדים וליידע אותו, כאמור, בחולשות הילד (כולל היסטוריה של נטישת חוגים). כדאי להדגיש בפני המדריך שקשר אישי וחיובי שלו עם הילד יכול לגרום לילד להתמיד או לנשור.
9. אין ''חצי חוג''
לפעמים יש רצון עז להצטרף לחוג אך לוח הזמנים של הילד או של ההורה לא מאפשרים אופי פעילות מלא כמו ששאר ילדי הקבוצה מקיימים, אותם הורים מבקשים לרשום את הילד רק לפעם בשבוע ולא פעמיים או לבוא פעם בשבוע לקבוצה אחת ופעם שנייה לקבוצה אחרת. חשוב לציין שצורת עבודה כזו אינה מומלצת בכלל ואנחנו כמרכז לאומנויות לחימה לא מאפשרים זאת מכיוון שהדבר יוצר יותר נזק מאשר תועלת. ילד שיגיע לפעם בשבוע לפעילות גם יתקדם בקצב של פעם בשבוע-חצי ממה שחבריו יתקדמו וההשוואה הבלתי נמנעת שהוא יעשה אל מול חבריו תיצור תסכול ואכזבה ותחושה שהוא תמיד מאחור. לכן לפני שאתם, ההורים מביאים את ילדכם לנסות שיעור רצוי שתבדקו אם זמני השיעור ומסגרת האימונים אכן מתאימה לכם ולילד.
10. התעניינות של ההורים בתפקוד והנאתו של הילד בחוג
חשוב שהורים יפגינו התעניינות ואכפתיות כלפי החוג ותפקודו של הילד, לשאול מדי פעם איך היה בחוג? האם למדת משהו חדש? האם את/ה נהנה/ת בחוג? איך החברה בחוג? איך המדריך והיחס שלו כלפי התלמידים? כך ניתן לזהות חולשות, בעיות בזמן אמת ולטפל בהן בזמן. חשוב שהורים גם ישאלו את המדריך מדי תקופה על תפקוד הילד בחוג ועל התקדמותו כדי לוודא שאכן יש קורלציה בין דברי הילד לדברי המדריך וגם כדי לעדכן את המדריך על תחושות הילד כלפי החוג.