מאת: קאייצ'ו טאדשי נקמורה

 

אחד המושגים החשובים בסאיידו קראטה הינו המושג ''איצ'י ניצ'י אישו'' (יום אחד –משך חיי אדם).

מדי יום החיים שלנו נפרשים ומתפתחים. סה''כ של חוויות חיינו נבנה יום אחר יום. במילים אחרות יום בחיים הינו השתקפות מיניאטורית של מארג חיינו.

 

 

העולם המודרני בו אנו חיים הינו סוג של מרוץ מלא בלחצים ובתחרותיות, אורח חיים שמשאיר לנו מעט מאוד זמן לעצמנו. כבר מגיל צעיר מחנכים אותנו להישגיות, בבית הספר, בחוגים ובהמשך-בלימודים הגבוהים ובקריירה ותמיד אנו נדרשים להוכיח עצמנו. דבר זה אינו רע ולעיתים גם נעשה בלית ברירה אך אם אין אנו מקדישים זמן לעצמנו לפיתוח הנפש והגוף אנו יותר מזיקים לבריאותנו מאשר מועילים לו. ישנה נטייה להזניח את מה שעושה לנו טוב לנפש או לגוף, להזניח את התחביבים, להזניח את הבריאות וכך אנו שוכחים את עצמנו. רבים הם האנשים שמתחילים להמציא לעצמם תירוצים כגון ''אין לי זמן'' או ''אני סחוט מעבודה'' או ''התרוצצתי מספיק השבוע וחייב לנוח''. תירוץ נפוץ: ''אני מבוגר מדי בשביל קראטה''- לקראטה אין גיל וכל אחד ואחת בכל גיל יכול להתאמן באומנות לחימה מעניינת ומאתגרת זו. ככל שנמציא יותר תירוצים ונדחה את הזמן הפנוי שלנו כך אנו פוגעים בעצמנו יותר.

 

 

סאידו קראטה הינה מסגרת כזו שדורשת ממך להתמיד, להשקיע אך בזכות זה גם רואים תוצאות, שיפור והתקדמות ביכולות ובטכניקה. קראטה הינה המסגרת המושלמת בה אתם יכולים להקדיש זמן לעצמכם בלבד, למען הנפש והגוף.

 

אנו צריכים להסתכל על כל יום כאילו הוא יומנו האחרון עלי אדמות, או לפחות החשוב ביותר בחיינו. אנו נשתדל להתאמץ ולעשות ביום כזה את המקסימום ומעבר לזה. וכך בכל יום, שנצליח לממש עד כמה שיותר מעצמנו ולמען עצמנו כך נרגיש מאושרים יותר בגלל הישגנו. את הגישה הזו יש לאמץ גם כלפי כל אימון קראטה. רבים מתלמידי הקראטה הבוגרים באים ואומרים ''היום חזרתי מהעבודה גמור והכרחתי את עצמי להגיע לאימון קראטה ואחרי האימון מרגישים כמו חדש, כאילו קיבלנו זריקת אנרגיה'' התחושה הזו- אין לה תחליף.

כל אדם רוצה להיות מאושר ויותר הנאה בחיים, כך אנו בנויים, יחד עם זאת, על מנת להשיג זאת עלינו לעשות מאמץ מתמיד. בדרך זו נוכל להוכיח לעצמנו ולהרגיש את צמיחתנו.

 

 

כך גם באימוני קראטה בכל יום בו אתם באים לדוג'ו, נסו לשכוח את הבעיות והתרכזו רק באימוני קראטה. לא חשוב כמה ימים בשבוע אתם מתאמנים. כל אחד בא בהתאם ליכולתו ואפשרויותיו. אך בבואכם לדוג'ו מרגע שדרכתם על רצפת הדוג'ו ושמתם על עצמכם את ה''גי'' (בגד קראטה) וקשרתם את החגורה-זהו הזמן שלכם.

 

 

זה טוב להתעלם לשעה מהבעיות האישיות ולהשתחרר מהלחץ הפנימי. סמוראים היו מקדישים כל זמן פנוי לאימון לא רק באומנויות לחימה במובן הפיזי אלא גם באימון הנפש, בישיבה במדיטציה או בעריכת טקס תה או בכתיבה תמה (שו-דו). גם אנו- אנשי העולם המודרני צריכים למצוא את הזמן הפנוי אפילו לכמה דקות, לחשוב על לא כלום לרוקן את המוח ממחשבות כך נחוש טוב יותר וגם נשוב לטפל בבעיותינו טוב יותר. את האנרגיות הטובות שנייצר בעת אימון קראטה נוכל לקחת איתנו להמשך היום, לבית , לעבודה, בריאים יותר ומלאים יותר.

זכרו תמיד- ''איצ'י ניצ'י אישו'' ביטוי פשוט אך רב חשיבות.