מאת חגי ביטרן

 

במאמרים קודמים, הזכרנו שקאטה נתפשת בתרבות היפנית כחלק מזן-נע.

​

שלב ראשון בלימוד קאטה נקרא דו-זן או אמבו-זן (קו התנועה)

שלב ההתחלה הינו שינון התנועות וסדר הביצוע שלהן, רבים נוטים לחשוב שבזאת הסתיימה למידת הקאטה וניתן לעבור לקאטה הבאה לעומת זאת ידיעת התנועות ומבנה הקאטה הינו רק ההתחלה.

​

השלב הבא- ''אוצ'י ני סיי אראבה, אונוזוטו סוטוני אראווארו'' (טפל ברוח הפנימית וזה ישתקף באופן טבעי כלפי חוץ)

פיתוח ''סיי'' (רוח היושר והכנות) הינו תהליך קבוע ומתמשך לכל אורך החיים, צעד אחרי צעד תלמיד רוצה ללמוד קאטה אחת ולעבור מהר לבאה בתור. גם לאחר שלומדים את תנועות הקאטה ואפילו מתרגלים אותם בצורה חלקה וללא טעויות עדיין יש עוד הרבה ללמוד.מדריך קראטה יבחין מיד במצבו הפנימי של התלמיד בבצעו קאטה ניתן  לראות מי מרוכז, מוסט במחשבותיו, עצבני, חסר סבלנות ומודעות עצמית. קאטה טובה וחזקה באה מתוך רוח שלווה ומרוכזת הנובעת מן ה''יואי'' (מוכנות-מוטיבציה) ועד הסיום של הקאטה תנועה וטניקה חיוניים מאד לקאטה אך הרוח הכנה היא הקובעת את איכות הקאטה שהתלמיד מבצע.

​

''קי-האקו''

קי- פירושו הכוח הפנימי שלך או הרוח. ''קי-האקו'' משמעותו ההשלכות של הכוח הפנימי הזה על היריב. הצגת ה''קי'' אינה דורשת פעולה נמרצת. לדוגמא כשאתה מאויים ברחוב ע''י מישהו המנסה לגרור אותך לקטטה לאחר שכל המאמצים להימנע מכך מוצו כבר, אתה עובר לעמידת קרב בסיסית חזקה, כאשר עיניך מתרכזות ביריב והבעת שלווה על פניך, לתקשורת זו תיהיה השפעה על היריב, ביטוי של היסוס מצידו או תפתיע אותו, זה ''קי האקו''.

 

''רן-מא''

השלב השני מתרכז בשליטה על הטכניקה. רן-מא פירושו ''התמד בשיפורים''

דרך אינספור שעות של אימון מדוקדק וקפדני הופכות תנועות שהיו מהוססות ומגושמות למעודנות יותר ומושלמות. בעיטות ותנועות הידיים נעשות מהירות ומרוכזות. העמידות יציבות יותר, המעברים בין העמידות נעשים חלקים ומלאי חן. הנשימה נעשית בשליטה ובתיאום עם הטכניקות. התלמיד נעשה יותר מכוונן לקצב הפנימי של הקאטה, מוצא את ההפסקות וההדגשים המנוגדים, שבין תנועות מעודנות ואיטיות לבין התפרצויות מהירות וכוח. ריכוז ניתן לנקודות המשובחות של הקאטה כמו מצב הידיים וכיוון הראש והעיניים. התלמיד עושה מאמץ מיוחד להבין את המשמעות והמטרה ש כל תנועה.

 

''סוצ'ו ריוקו''

פיתוח הקאטה לרמה גבוהה של טכניקה ומקצועיות מביא את הקראטקא למצב הגבוה ביותר של לימוד, בשלב זה הקאטה מושרשת כל כך בתת הכרה של התלמיד כך שאין הוא צריך תשומת לב מיוחדת על מנת לחשב את הצעד או המהלך שעליו לבצע. זה מצב שמאסטר זן קורא לו ''מושין'' או חוסר מודעות תהליך החשיבה ההגיוני והמודע הנמצא בקידמת המוח לא נמצא בשימוש כלל. ללא תכנון מראש של התנועה שיש לבצע הקראטקא כמו במצב הטבעי מגיב באופן אוטומטי לתנועה של יריב בלתי נראה הספונטניות פורצת מאליה. מה שהיה קודם לכן, שינון ולימוד של תנועות מסויימות, הופך עתה לתגובה ספונטנית- אוטומטית טבעית. התלמיד כבר טבוע בתוך המציאות של הקאטה. סוצ'ו ריקו הוא הקי או הכוח הרוחני של הקראטקא מרוכז ומוכן להינשא על הקאטה שתוצאתו היא משהו יפיפה, חזק ומלא עוצמה.

 

התייחסות הקאטה לקומיטה

בעידן המודרני יותר טוענים שלאימוני קאטה פחות חשיבות מבעבר ושהתרומה של קאטה להיבטי לחימה או הגנה עצמית הינה מזערית. קאטה אינה באה כתחליף לאימוני קומיטה, עבודה בזוגות או הגנה עצמית אלא יתרונותיה ותרומתה בהיבטים אחרים לגמרי- הקאטה תורמת לחיזוק הטכניקות, שיווי משקל ויכולת תיאום ותזמון הקאטה תומכת בשליטה על הגוף והמחשבה שחשובים מאד לקומיטה.

​

​

​