נדב היימן – סיכום עבודת שו –דאן

 

הגעתי לביטרן אומניות הלחימה לפני 6 שנים.  רציתי לרשום את בני, עידו- אז בן 4 וחצי, לחוג קראטה. שהמטרה הייתה להעניק לו מקום בו הוא יוכל לספוג ערכים וכלים לימודיים כמו, סדר, משמעת, יכולות קשב וריכוז . שאיפתי עבורו הייתה כניסה לכיתה א', שתהיה רכה ופשוטה.   

הסתובבתי ברעננה בחיפוש מקומות המלמדים קראטה. עברתי בכמה מקומות אך לא השתכנעתי מאף אחד מהם . כשזה קורה- הבחירה קשה יותר.

 

נזכרתי שלמדתי קראטה לפני 20 שנה, ברחוב קלאוזנר אצל שיהאן אלי ביטרן, וכי לימוד הקרטה אז, על אף שהיה קצר, ליווה אותי הרבה שנים והיה משמעותי עבורי כמקום לימוד.

שנכנסתי לדוג'ו של ביטרן אומניות הלחימה, היו שם הרבה ילדים שסיימו כרגע את השיעור הקראטה שלהם, אני זוכר הרבה הורים שבאים לאסוף את ילדיהם.. והמון אנרגיה טובה , האווירה התאימה לי ובאותו יום רשמתי את בני לקראטה.

את החלטה הזו עד היום אני זוכר, כי היא מסמלת לי את תחילת ההשפעה של ביטרן אומניות הלחימה עבורי -  קודם  כל להקשיב לתחושות הבטן שלי ולסמוך עליהם או במילים אחרות יצירת נוכחות שלי בחיי.

שבוע לאחר מכן, בשיעור השני של בני עידו, סחפה אותי התלהבות של עידו בכניסתו לאולם האימונים , ששאלתי את עצמי מדוע שאני לא ארשם גם לקראטה?

כבר באותו ערב נכחתי בשיעור הראשון.

מה זו נוכחות ?

הנוכחות עליה אני מדבר היא ללכת בדרך בה אני מאמין , לבחור את הדרך שאני מרגיש שהיא הטובה ביותר עבורי. זו דרך שהיא משמעותית לחיים שלי כאדם , כאבא , כבן זוג וחבר.

הרגשת הנוכחות היא תרגום של האמונה – ואמונה כידוע היא כלי הכרחי בחייו של אדם.

לאחר כמה חודשים של אימונים בסאידו קראטה, התחלתי להבין שהקרטה בו אני עוסק , דורש ממני את אותה נוכחות ואף מעבר לכך.

האימונים בסאידו קראטה מחייבים ידע ועשייה , שילוב שהוא בלתי נפרד - צ'י גיו איצי ניו

 

צורת הלימוד בסאידו קראטה נשענת על הרצון ללמד שמטרתו היא לפתח אצל התלמיד יכולות חשיבה מעבר לחומר הקיים, כלומר – באחת או ע"י לכידה שלמה להעביר ידע ובו בעת, ליצור אצל התלמיד יכולות חשיבה פיתוח החומר הנלמד מעבר למה שהוגש לו .

מחקרים מראים כי לימוד והוראה המפתחים חשיבה תורמים להבניית ידע של תלמידים ומסייעים להם לעבור מלמידה המדגישה זכירה ושינון – סבילה, ללמידה פעילה ומשמעותית המשמשת כבסיס, וכקישור להמשך למידה משמעותית. על כן כיום הדגש הוא על יצירת אסטרטגיות חשיבה בלימוד והוראה התלמידים בבתי הספר.

עוד נמצא במחקרים כי , ידע שנלמד באופן פעיל ישמר בצורה טובה יותר לאורך הזמן, ויהפוך לשימושי בהקשרים רבים – גם מעבר להקשר בו הוא נלמד.

סאידו קראטה, נשען על גישות אסטרטגיות לימוד וחשיבה עמוקות  דבר היוצר עניין ותשוקה עבור תלמידים.

דוגמאות לאסטרטגיות חשיבה ולאנלוגיה שלהם בסאידו קראטה – פתרון בעיות  משול להגנה עצמית, קבלת החלטות – בקרב , חקר – מהות תנועות הקאטה , ניתוח- תנועה/קרב /קאטה , הבניית מושג – שמות של בעיטות או אגרופים - לא בכל צורות לימוד הקראטה בארץ נותנים דגש על כך , השוואות -  בין תרגילים שונים לדוגמא קיהון קאטה גיהקו וקיהון קאטה מאי רגיל.

אסטרטגיית חשיבה יוצרות ומכווינות לדרך טובה ונכונה יותר עבור ילדים ונוער שחיים היום, עם מעט מאוד גבולות וע"י כך גם בחופש קטן יותר.

מצב זה -  מקטין את אופן הבחירה והמימוש של הפוטנציאל שבהם.

חזון הסאידו קראטה היא ליצור חברה טובה יותר דרך אסטרטגיית התנהגות וחשיבה ראויים.

התנהגות אנושית נכונה מתוך הבנה משולה לניצחון בהכרעה מהירה ,עם מינימום של אנרגיה ובאנלוגיה לספרו של סאן טסו בנושא אסטרטגיה:

במלחמה עליך להגיע להכרעה מהירה, לכדי לכידה שלמה ללא הרס של הצד השני , ובמינימום השקעת אנרגיה ומשאבים של הצד המנצח.

הפילוסופיה של הסאידו קראטה נשענת על 3 אבני יסוד  - כבוד, אהבה ומשמעת.

אבני יסוד אלו הם חלק בלתי נפרד מהקרטה המסורתי, שנשען על עקרונות התנהגות הסמוראי שנכתב לפני מאות שנים. קוד הסמוראים מצפה מאדם העוסק בקראטה להיות אדם מוסרי, להכיל על עצמו את ערכים אלו וליישם אותם.

כבוד הינו ערך בסיסי ללימוד קראטה כי הוא למעשה יוצר קבלה של האחר או של השונה, יצירה של הבנה וקשר אחד עם השני וע"י כך יכולת הפרייה הדדית. 

עם הזמן מוביל כבוד להכלה וקבלה, הבנה וקירבה בין אנשים ומשם לאהבה, כלומר ליצירת רגש יותר משמעותי ועמוק עבור האדם בכל מקום בו יהיה.  אהבה, לדעתי, היא המשך ההתפתחות הפנימית של האדם, קבלה והתעצמות, שעומדת בניגוד מוחלט לפחד מפני האחר ולחשש מפני האדם הלא מוכר. 

 

כאשר משלבים בין כבוד ואהבה באופן הכנה שלהם בין בני אדם, מתפתחים רגשות של נאמנות ומשמעת אחד כלפי השני.  המילה Obedience יש לה כמה וכמה משמעויות, אך בעיקרה היא משלבת הבנה הדדית וחיזוק אחד של השני לאורך הדרך.  שימת לב אחד לשני תוך דבקות בדרך – באורח, הינה תוצאה של שילוב בין כבוד לאהבה.

אני חושב שהמילה משמעת מזכירה את המילה משמעות.

 

משמעות פנימית - אישית, אולי משמעות חיים, ללכת בדרך כנה תוך מתן אהבה וכבוד אחד כלפי השני. להבנתי זה הקראטה לו ייחל קאייצ'ו טדאשי נקמורה.  קראטה שיצור משמעות עבור התלמיד,  כזה שיהיה משמעותי לחייו , כזה שנותן לאדם ביטחון בחייו.  כח חיובי שמניע את עבודתו של האדם פנימה והחוצה בהבנת חייו, שהשאיפה היא רוגע פנימי בכל סיטואציה לצורך מימוש ואושר.

על פי קאייצו טדאשי נקמורה, סאידו קראטה, יתרום לחינוך החברה ע"י הישענות על מסורת עתיקה של כבוד אהבה ומשמעת ,יצירת חברה טובה יותר תוכל ליצור ,עולם טוב יותר .

כך יהיה טוב יותר לכל אדם ואדם לחיות בעולם כזה , ולמעשה... מי לא ירצה לחיות בעולם כזה.

 

הראייה הרחוקה של קאייצו טדאשי נקמורה מ 1976, במה שלא נמצא כאן ועכשיו , כזה שצריך לחתור אליו באמונה ומתוך הבנה של הישן כלפי החדש- היא שעושה אותו מייסד שיטה.  

דווקא דרך אומנות לחימה– הנתפסת כאלימה בחברה שלנו , בעומקם של 3 מילים שנבחרות בקפידה,

קאייצו טדאשי נקמורה מחזיר את מטרה הישנה של גדולי אומנויות הלחימה ביפן - הסמוראים- והיא חינוך מוסרי שמוביל לחינוך חברתי.  

כמה היום הדבר רלוונטי.. אולי יותר משהיה בעבר.. אולי...

 

אוס!

 

נדב היימן