הפנים האנושיות של הקראטה פרק-ב

מאת: קאייצ'ו טאדשי נקמורה

בתרגום הפרק הקודם מתוך ספרו של קאייצ'ו טאדשי נקמורה-''הפנים האנושיות של הקראטה'' סופר על הסדקים הראשונים שנוצרו בקשר המיוחד בין נקמורה-אז לוחם קראטה קיוקושין מצטיין, גיבור לאומי (לאחר שגבר על האלוף התאילנדי בתחרות פתוחה בתאילנד) ובעיקר תלמיד נאמן. לבין, מורהו –קאנצ'ו מאס אויימה האגדי.

בפרק השני מתאר נקמורה את השלבים הנוספים בקריירה המפוארת שלו בעולם הקראטה ואת הדרך שבחר כדי לקדם את שיטת הקיוקושין קאי- קראטה מחוץ לגבולות יפן בהתאם לשאיפותיו של מורהו- אוימה. המקום שנבחר לכך היה צפון אמריקה- ארה''ב ניו-יורק, שם הייתה זו תקופה קשה מאוד רצופה מכשולים ואתגרים בין היתר- משבר כלכלי, קשיי שפה והתאקלמות. אך את כל הקשיים האלו צלח נקמורה וכעבור שנים בנה אימפריה של קראטה וביסס את הקיוקושין קאי קראטה בארה''ב יחד עם חברו הטוב- ''שיהאן שיגורו אוימה''.

בפרק זה מגיע נקמורה לרגע המשמעותי ביותר בחייו הרגע בו הבין שהדרך בה הוא הולך אינה הדרך שבה הוא מאמין והרגע שבו הוא מחליט סופית לעזוב את מורהו, להסתכן בצורה שיכולה גם לגמור את הקריירה שלו ולפתוח בדרך חדשה.

הרגע זה מתרחש בשנת 1976 קצת פחות משנה אחרי אחד מרגעי השיא בעולם הקראטה בכלל ובשיטת הקיוקושין קראטה בפרט- אליפות העולם הפתוחה לקראטה מגע מלא ביפן בשנת 1975. ארוע לחימה מהגדולים ביותר עד אז וחגיגת אומנויות לחימה שלא נראתה קודם, תחרות שהייתה לפסגת השאיפות של קאנצ'ו אוימה אירוע שאליו הוא שאף במשך 30 שנים. בתחרות זו השתתפו משלחות ממדינות רבות בעולם ביניהן גם ישראל שבתוך ארבעת חברי המשלחת שלה היו: אלי ביטרן, דניס הנובר, גדעון קדרי ואדמונד בוזגלו. לתחרות זו הגיעה גם המשלחת המפוארת של ארה''ב בהנהגת שיהאן נקמורה ושיגורו אוימה משלחת שמנתה שמות מפורסמים כגון וויליאם אוליבר וצ'ארלס מרטין.

בספרו מתאר נקמורה את הסיבה העיקרית ליוזמת התחרות הגדולה ב 1975. שנה קודם ב 1974 בתחרות הקראטה הפתוחה שהתקיימה בפאריס את יפן ייצגו לוחמים מארגון הקראטה היפני שהסגנון העיקרי בו היה ה''שוטו-קאן'' קראטיסטים יפנים אלו היו הטובים שבטובים מהקראטה היפני והם הובסו במפתיע בסיבוב השלישי של התחרות הקבוצתית. כמעט כל המתחרים היפנים היו משיטת קראטה ''שוטו-קאן''. בתגובה החרימו היפנים את המשך התחרות. בעולם הקראטה הייתה תבוסה זו להשפלה מוחצת לא של יפן אלא של שיטת קראטה ''שוטו-קאן'' הקיוקושין קאי שלא היה שייך לארגון הקראטה היפני המסורתי ראה עצמו כשיטת קראטה חדשנית שוברת מוסכמות וככוח חדש בעולם הקראטה. מהר מאוד יצאה הצהרה מארגון הקיוקושין בשמו של קאנצ'ו אוימה כי '' הקראטה היפני לא הובס וכדי להוכיח זאת לעולם תתקיים תחרות פתוחה לקראטה ביפן ואם הקיוקושין יובס בתחרות זו אז (מציין אוימה) אבצע התאבדות טקסית- ''ספוקו'!

מהר מאוד נשלחה מטעם ההונבו (בית הספר המרכזי) של הקיוקושין מתחרים יפנים למחנה אימונים מפרך בארה''ב תחת הדרכתו של נקמורה וזאת כדי להתרשם מהמתחרים המערביים שלהם. הספורטאים היפנים היו נחותים בהרבה ממתחריהם המערביים ולא נראו בעלי סיכויים גבוהים לנצח בתחרות. תחת הדרכתו של נקמורה ושיגורו אוימה הם ליטשו את ביצועיהם ושיפרו את יכולות הלחימה שלהם כל זאת תחת התמיכה הכלכלית והארגונית של הארגון הצפון אמריקאי בהנהגת נקמורה. אחריהם הגיעה משלחת נוספת של שבעה יפנים למחנה אימונים נוסף. נקמורה מדגיש עד כמה הוא נאלץ באופן אישי, הוא ובית ספרו לתמוך במשלחות היפניות ולהקדיש את רוב זמנו בשביל התחרות הגדולה.מהר מאוד נחשפו האי הסכמות וחילוקי הדעות בין נקמורה לקאנצ'ו אוימה. עם הכרזתו של אוימה על כך שאם יפן תפסיד בתחרות הוא יבצע ''ספוקו'' הייתה זו הדאגה העיקרית של ההונבו ביפן לכך שיפן לא תפסיד בתחרות ושיש לעשות הכל כדי שזה לא יקרה ולכן נשלחה הודעה דחופה לנקמורה לעזוב את כל עיסוקיו ולהגיע מהר ליפן כדי לדאוג לסידורים בעניין התחרות. נקמורה שהיה אחראי למשלחות הספורטאים מצפון אמריקה( ארה''ב, קנדה, פורטו ריקו, ג'אמייקה, טרינידד, טובגו) היה חייב לעזוב אותם ולהגיע ליפן. כשהגיע התברר לו שהמשלחת היפנית מונה שמונה מתחרים בעוד שאר המשלחות מונות רק ארבעה ספורטאים וזאת כדי ליצור יתרון ליפן דבר שמאוד הציק לנקמורה ולראשי המשלחות הזרות. כמו כן גילה נקמורה שרק למשלחת היפנית מותר להשתמש בבית הספר המרכזי-הונבו לאימונים בעוד לשאר המשלחות אין כניסה. בנוסף התבהר לנקמורה שסידורי הקרבות יצאו כך שקודם המשלחות הזרות יתחרו בינן לבין עצמן ורק בסוף מול היפנים זאת כדי לנפות את המתחרים החזקים בהתחלה. נקמורה תהה האם עד כדי כך ניצחון היפנים היה מוטל בספק שהיו חייבים לבצע סידורים נוחים כל כך עבורם.

בראשון לנובמבר 1975 נפתחה אליפות העולם הפתוחה לקראטה באולם ההתעמלות בטוקיו. השופטים הראשיים היו טאדשי נקמורה ושיגורו אוימה. התחרות הייתה תחת זרקורי התקשורת ומשכה את תשומת הלב העולמית. הדבר היחיד שעבר בראשו של נקמורה היה על כך שלא משנה איזה תוצאות יציגו היפנים הוא כשופט חייב להיות הוגן וצודק. דבר שלא התאפשר לו משום שבהרבה קרבות בהן שפט הוא נקרא לשולחן הראשי שם ישב קאנצ'ו אוימה שהיה נותן לו הוראות מפורשות על איך לשפוט את הקרב ולמי לתת את הניצחון. כאשר היה מתחרה יפני בקרב, נאמר לנקמורה לסיים את הקרב מהר ולאפשר ניצחון ליפני. כך היה שבאחד הקרבות בהן התמודד וויליאם אוליבר מול ההולנדי בסיבוב השני היתרון היה לטובת ההולנדי וויליאם שהיה אהוב מאוד על מאס אוימה ותלמידו הבכיר של נקמורה היה בעמדת נחיתות ברורה, נקמורה העניק את הניצחון להולנדי! מיד קרא אוימה אליו לשולחן לשלושת שופטי הזירה בראשם נקמורה ונזף בהם וקרא להם אידיוטים וביקש מהם לקיים קרב חוזר. נקמורה התנגד בטענה שאי אפשר יהיה לנהל ככה תחרות ושהמתחרים מחו''ל יחוללו מהומה. נקמורה טוען בספרו איך רעד מבושה כשכל הסובבים, אלה שהבינו יפנית שמעו איך אוימה גער בהם. כדי להרגיע את קאנצ'ו אוימה הציע נקמורה שביום למחרת ידגימו שני תלמידיו הבכירים- אוליבר וצ'ארלס מרטין הדגמת יכולות ואת חוקי התחרות. אוימה הסכים והדגמת הקראטה הוירטואוזית של שני הקראטיסטים הפנומנליים האלו הייתה מרשימה ביותר וזכתה לאהדה רבה.

יפן לקחה בתחרות קראטה הפתוחה את ששת המקומות הראשונים, תחרות שהסתיימה בניצחון אדיר עבור יפן וכמובן ללא התאבדות טקסית של אוימה אך אוימה לא היה מרוצה מהתוצאות הוא עצמו הרגיש שיפן הייתה דומיננטית בצורה מוגזמת הוא אמנם רצה את המקום הראשון ליפן אך שהמקום השני יהיה לארה''ב, השלישי שוב ליפן ומקום רביעי לאירופאים, רצון שלא התממש.

סיומה של התחרות חשף משקעים רבים שהצטברו בלבו של נקמורה על אופי התנהלות הארגון בו הוא חבר. טענתו הייתה שהארגון הלך קצת רחוק מדי ומוגזם מדי ושמספר אנשים שמקיפים את אוימה משפיעים עליו לכיוונים לא חיוביים. אותם אנשים שעליהם כותב בספרו נקמורה היו ''האחים קאג'יווארה'' אנשי עסקים/יחצ''נים ידועים מתוך עולם הבידור. אחד מהם ''איקי קאג'יווארה'' היה צייר קומיקס מנגה ידוע מאוד ביפן ואישיות מוטלת בספק, אגב בתחילת שנות התשעים נחטפה בתו הצעירה של איקי ע''י קבוצת חוטפים אכזרית בטאיוואן שם היא נחטפה, עונתה ונרצחה באכזריות במטרה לסחוט מאיקי עשרות מיליוני יין יפנים, לא מעט נטען על אדם זה שהיה מקושר בין היתר גם לעולם התחתון. האחים קאג'יווארה השפיעו עמוקות על אוימה ועל מופע היחצנות של ארגונו והפכו את המותג-קראטה למסחרי בצורה קיצונית עם חוברות קומיקס המתארות דמויות קראטה בצורה אלמותית ואלימה. צמד האחים הזה גם הגיעו לדרגות גבוהות בארגון הקיוקושין קראטה  כשנקמורה עצמו שהיה שם מההתחלה מעולם לא ראה אותם על רצפת הדוג'ו. בפעם הראשונה שפגש אותם הוא נזכר איך נדהם מהמראה המוקצן שלהם- משקפי שמש וחולצות הוואי והתנהגות שחצנית. הקידום המהיר שלהם היה השכר בגין השיווק האגרסיבי שהם הובילו עבור הארגון שהפך למותג עולמי- חוברות קומיקס שבועיות , מגזינים חודשיים, פרסומות ושלטי חוצות, מפורסמים מכל העולם שהיו באים לבקר וללחוץ את ידו של אוימה. נקמורה הרגיש די מהר אחרי התחרות שמקומו כבר לא בשיטת הקיוקושין ואחרי מחשבה עמוקה ובהתייעצות עם משפחתו החליט לפרוש בצורה מכובדת מארגון הקיוקושין קראטה בעקבותיו פרשו רבים אחרים ביניהם שיגורו אוימה, נינומייה, סאטו ואחרים. נקמורה הושפל והושמץ, הואשם בשחיתות ומרמה ולבסוף כשנה אחרי כשיצא מהדוג'ו יחד עם תלמידו לכיוון רכבו בחניון סמוך, גילה שגלגלי רכבו פונצ'רו, החניון היה חשוך ופתאום נשמע רעש של נפץ כשהסתובב לאחור ראה נקמורה דמות עומדת בחושך ומכוונת אקדח אליו ואז נשמעה ירייה נוספת והדמות נעלמה. נקמורה שספג את היריות ברגלו החל לרדוף אחרי הדמות עד לרכבת התחתית שם הוא כבר הספיק להעלם ונקמורה התמוטט. קצת אחרי התברר שהייתה זו המאפיה מיפן ששלחה מתנקש כדי לחסל את נקמורה. מנקודה זו הייתה התנתקות מוחלטת של טאדשי נקמורה למשך 10 שנים מיפן במהלך תקופה זו ביסס עצמו ואת דרכו החדשה –סאידו קראטה בארה''ב.