מאת אלי ביטרן

 

לאדם הפשוט לומר בנשימה אחת אומנויות לחימה ובטיחות זה דבר שאינו הגיוני ולא מסתדר האחד עם השני. לכאורה אומנויות לחימה כגון: קראטה, ג'ודו, ג'ו-ג'יטסו,הינם דבר מסוכן: בעיטות, אגרופים, בריחים, חניקות, קרבות ועוד...איזה אדם שפוי ילך ויתעסק בענף לחימה בו הוא עלול לסכן את עצמו?! ובכן, ההיפך הוא הנכון! בעצם ההיפך הוא הנכון כאשר ישנה הקפדה על כללי בטיחות, זהירות, סדר ומשמעת.

לחיילים קרביים שמתאמנים כל היום בנשק וחומרי נפץ וחייהם נמצאים תמיד בטווח של חיים ומוות  מחדירים למוח בכל רגע נתון את המנטרה ש ''בטיחות היא מעל הכל''! באומנויות לחימה המשפט הזה צריך להיות משפט מנחה בכל רגע בו יש תלמידים על המזרון. בנוסף, ידוע כי ''תאונות לא קורות הן נגרמות''. ככל שהמאמן/מדריך הוא מקצוען ורואה כתמונה מלאה את יכולותיהם של תלמידיו כך נמנעות התאונות והמקרים שבהם המשפט ''אוי, זה החליק לי'' או ''לא שמתי לב'' ובמיוחד השאננות כמו ''לי זה לא יקרה''.

לאחרונה אנו עדים ללא מעט תאונות שקורות במועדוני לחימה מתחומי אומנויות לחימה שונות ומשולבות שבהן נפצעים דווקא תלמידים שאהבתם לנושא אומנויות לחימה הייתה כל כך גדולה שפציעותיהם גרמו להם לנכות והם נאלצו לנטוש ולהיפרד מהחלום שהיה להם.

למה נגרמות התאונות?

ראשית: חוסר שליטה של המאמן בזמן הדגמה על תלמיד או ביצוע הדגמה על תלמיד שאינו מיומן או מתאים להדגמה מסוג זה.

שנית: חוסר שליטה של ספורטאים בגיל הצעיר שנובע מהתנהגות לא נכונה או חוסר הבנה. הנטייה האגרסיבית בכל מחיר בזמן האימונים מסכנת אותם ואת חבריהם, לא כל אימון קראטה או אגרוף הוא תחרות. מאמן טוב רואה את הדברים הללו מראש ומראש הוא מונע מצבים מסוג זה. דוגמא לכך היא קרב המתבצע בין תלמיד מתקדם לתלמיד ברמת מתחיל- על המאמן להגביל את המתאמן המתקדם ולהזהיר אותו מראש שעליו לעבוד בצורה מבוקרת בהתאם לרמת המתאמן המתחיל במידה וההזהרות לא עובדות אז יש להפריד בין המתאמנים.

אנו לא מדברים על פציעות שבהן מכת אגרוף החליקה לכיוון פניו של מתאמן קראטה וגרמה לו לזעזוע או הטלת ג'ודו של תלמיד שנעשתה בצורה חזקה מהרגיל. אנו מדברים על תאונות קשות שנגרמות לתלמידים עד כדי נכות.

 

אופי האימון והתרגילים הנלמדים בו חייבים ליהיות מותאמים לגילאי ויכולות המתאמנים. תרגילי בריחים וחניקות לילדים צעירים בגילאי ההתפתחות שלהם, בגיל זה עצמותיהם עדיין סחוסיות ופגיעה בעצמות אלו עלולות לגרום לבעיות התפתחות ולנזק במח העצם. ביצוע תרגילים מסוכנים שמתאימים למבוגרים אסורים על ילדים מתחת לגיל 14 גם אם זה פוגע בתוכנית האימון.

אמצעי הזהירות בכל דוג'ו חייבים להיות כאלה שכל תלמיד שעולה לקרב או באימון חייב להיות מוגן באמצעים הנכונים ובמגנים ראויים כגון מגן ראש, מפשעה, שיניים, מגני שוק, כפפות שתפקידן פחות לשמור על ידי המתאמן אלא לשמור יותר על המתאמן השני ולהפחית מחדירות המכה הפוגעת.

בנוסף לזאת, תלמיד שעולה לקרב בזירה או קרב באימון חייב להיות מיומן ובעל הידע המתאים והמספיק שמכשיר אותו לעמוד במצבי לחץ בזירה או באימון. אנו רואים מקרים בהם תלמידים שהתחילו פעילות חצי שנה לפני שעלו לתחרות נפצעים עקב חוסר מיומנות. נשאלת השאלה מי הוא תלמיד מיומן? - תלמיד שיש לו זמן אמת מיום התחלת האימונים עד לשנתיים,שלוש של ניסיון באימונים.

גם לוחמי שייטת לא מתחילים להיות חיילי שטח ומבצעיים עד שהם קרוב לשנתיים עברו אימונים והכשרות ברמות קושי בטרם הם יצאו לפעולות כאלה ואחרות. מכאן בא הביטוי ''תאונות לא קורות אלא נגרמות'' תלמיד שיש לו מיומנות של שנים בתחומים הספצפיים שהוא לומד כגון עמידה או עבודת קרקע, וגם אז על המאמן לבחור רק את הראויים ביותר להשתתף בקרבות זירה ובשום אופן לא ''כל דכפין ייתי וייכול''

 

על לא מעט מרכזים לאומנויות לחימה אנו קוראים על ליקויי בטיחות כגון: חוסר בציוד בטיחות (מגנים), חוסר במזרונים מתאימים שנחשבים למזרונים בעלי דחיסות מתאימה (מזרונים אולימפיים),כמות תלמידים מתאימה לנפח אולם שלא יהיה מספר תלמידים גדול באולם בעל נפח קטן, דבר זה יוצר חוסר שליטה ובקרה של המאמן על תלמידיו.

חוקים ברורים לאימון בזוגות,לאימון קרבות ולאימונים בהגנה עצמית. חוקים שעל המאמן לשנן אותם ולומר אותם בהקפדה לתלמידיו תוך שמירה על אימון דידקטי מדוייק בהתאם לרמת הקבוצה. אימוני קבוצות חייבים להיות בהתאם לרמה מתאימה ולא ערבובייה של גווני תלמידים מרמות וגילאים שונים.

 

על כל בית ספר לאומנויות לחימה להחזיק ערכת עזרה ראשונה ברמה תקנית על כל מאמן לעבור קורס עזרה ראשונה. על כל מאמן לבטח את בית הספר שלו בביטוחים המתאימים כגון: צד ג', ביטוח מקיף לתלמיד, ואחריות מקצועית.

למאמן/מדריך חייבת להיות תעודת הסמכה מתאימה ממוסד ראוי ומאושר על פי חוק הספורט.

לא מעט מקרים שקורים במרכזים שונים נובעים ממאמנים מסויימים שיש להם ניסיון באומנות לחימה מסויימת בה הם עסקו שנים ויש להם אפילו תעודת מדריך או מאמן בתחום זה הולכים ומתעסקים בנושא חדש באומנויות לחימה ואין להם עדיין את הנסיון המספיק באותו תחום והם מלמדים את תלמידיהם ומבצעים עליהם נסיונות בתרגילים שונים וחושפים את התלמידים לדברים שלהמאמן עצמו אין מספיק ניסיון בהם.

 

ההמלצה החשובה ביותר היא לבדוק לפני הרשמה לאומנות לחימה כלשהי את רמת האימון והמאמן ולא להתבייש לשאול את השאלות החשובות בהתאם לכתוב במאמר זה כמו מה גודל הקבוצה ומה רמת המתאמנים בה? האם המקום והתלמידים מבוטחים? יש לבחון את שטח האימון לראות אם הוא בטוח ואכן ראוי ללימוד אומנויות לחימה.רק אחרי שקיבלתם תשובות לשאלותיכם והתרשמתם מהמקום ומהמאמן רק אז מומלץ לנסות את הפעילות לצורך הסקת מסקנה סופית ולהתחיל להתאמן!

מאמר זה הינו בגדר המלצה בלבד למאמנים ולמדריכים בנושאי בטיחות באימונים.

בהצלחה! 

 

אלי ביטרן, מאמן בכיר באומנויות לחימה מטעם מכון ווינגייט, בעל ניסיון עשיר של 50 שנים במגוון אומנויות לחימה , ספורטתרפיסט מוסמך, כותב חוות דעת משפטיות בנושא תאונות ספורט.