הקראטה ככלי טיפולי

 

לקראת סוף המאה הקודמת ותחילת הנוכחית התפתחה תופעה רחבת היקף של ריפוי וטיפול באמצעות אומנויות לחימה וזאת עקב הפופולאריות העצומה שהן תופסות ברחבי העולם ובעקבות זאת הביא לידי הכרה של היתרונות הרבים הטמונים בהן.

בשל החשיפה וההתעניינות המוגברת מצד כל שכבות האוכלוסייה נאלצו אומנויות רבות ללמוד להתאים את עצמן ודרך העברתן, לא רק לאנשים חזקים בעלי יכולות פיזיות מולדות גבוהות אלא גם לאנשים מוגבלים, בעלי נכויות ומוגבלויות כאלו ואחרות כגון: עיוורון, חירשות, בעיות נכות כתוצאה מבעיות בעמוד השדרה ואף בעיות קשב וריכוז ובעיות נפשיות.

 

שיטת הקראטה לדוגמא אשר התאימה עצמה לכל סוגי האוכלוסייה היא שיטת הסאיידו קראטה מגע מלא אשר נבנתה מתוך השקפת עולם הדוגלת בכך שאומנות לחימה יכולה להתאים " לכולם " כולל אנשים עם מוגבלויות או בעיות כאלה ואחרות.

 

הטיפול ב- ADHD ( בדגש על ילדים )

 

בשנים האחרונות נמצאו אומנויות הלחימה ככלי טיפולי יעיל לסובלים מקשיים בוויסות עצמי שמקורם בבעיות רגשיות ופיזיולוגיות כמו: הפרעות התנהגות, קושי בתנועה ומוטוריקה, ויסות חושי, בעיות ADHD, בעיות חרדה וקשיים חברתיים.

היתרון הראשון נעוץ בכך שאומנויות אלו מהוות תחליף לכל אותן תרופות וחומרים כימיים אחרים כמו ה" ריטלין " בהם נוהגים להשתמש הסובלים מהבעיה והדעות לגבי התועלת והשפעת התרופות חלוקות בין הרופאים והחוקרים. בשנים האחרונות גדלה הדעה כי ADHD אינה מחלה ולכן גם הטיפול בה לא צריך להיות כאילו הייתה מחלה- כלומר לא באמצעות תרופות, או לכל הפחות לא באמצעות תרופות בלבד.

יתרונו הראשון של הקראטה בטיפול ב- ADHD נעוץ בעצם היותו פעילות גופנית. ככזה הוא יוצר גוף בריא יותר, המוח מקבל יותר חמצן, ועוזר בעיבוד חלק מהמרכיבים התזונתיים שמעוררים היפראקטיביות כמו סוכר מעוד וג'אנק פוד . בנוסף לכך התחייבות ל "ספורט " כמו קראטה יכולה ליצור אצל הילד וההורה מודעות גבוהה יותר לעניין של תזונה, שעות שינה ולו"ז יומי, דבר שמוביל להתנהגות ערנית ושמחה אצל הילד.

עפ"י בית החולים שניידר "מחקרים הראו שהתערבות נכונה כדוגמא הקראטה הטיפולי עוזר, מסייע ומשפר את התפקוד, הביטחון העצמי והיוזמה של הילדים. כמו כן ניכר גם שיפור בהתמודדויות החברתיות שלהם, בהתנהגות, בלמידה וכן דווח על ירידה באלימות ".

לעומת סוגי פעילויות גופניות אחרות, הקראטה הוא סוג פעילות אינדיבידואלית, אך יחד עם זאת נעשה בסביבה ואווירה חברתית. מצד אחד הוא אינו ספורט קבוצתי, הגורם לילד להיות נתון ללחץ ותחרותיות מצד שאר חברי הקבוצה אשר במקרה של כישלון או קושי ייצור אצלו מצב של משבר שיוביל גם למשבר חברתי. מצד שני הקראטה הוא אינו פעילות שנעשית לבד, אלא במסגרת קבוצה בה הילד יכול לחוש שייכות חברתית יחד עם זאת הוא אינו מתחרה או משווה לאף אחד אחר, אלא רק לעצמו בזכות זה הילד לא צריך לחוש תחושת פחד מפני כישלון, או פחד מהתנסות פן מעשיו  יזיקו לקבוצה..

המוטו בסאידו קראטה הוא " שהתחרות היא עם עצמך ולא עם אחרים ".

 

התנהגות ילדים הסובלים מ- ADHD נחשבת פעמים רבות להרסנית בבית הספר, כאשר המורים נאלצים להשקיע אנרגיות רבות ב " מלחמה ".

הקראטה לא בא להלחם בילד, אלא לקחת מצב נתון ולנסות ולתעל את האנרגיות של הילד לכיוון מקומות חיוביים.

הפעילות הגופנית מעייפת את הילד ומוציאה ממנו את העוקץ ההיפראקטיביות שבו. בנוסף תרגילי הקראטה יכולים להיות מיושמים בבית. וככאלה הוא יכול להראות ולהשוויץ בהם בפני הוריו. ברגע שהילד בית מקבל התקפת היפראקטיביות ומתחיל "לטפס על הקירות", גם ההורה יכול לעודד אותו לבצע תרגילים שלמד באימוני הקראטה ולתעל את האנרגיה שלו למקומות חיוביים.

במשך האימון הילד מבצע תרגילים רבים, כאשר תדירות החלפתם גבוהה. הילד נדרש לשמור על ריכוז לתרגיל מסוים לזמן קצר בלבד. כך יוצא שבאימון אחד הילד מבצע תרגילים רבים, וזה יוצר אצלו עניין מתמשך תוך כדי האימון.

הקראטה בנוי בצורה היררכית ומסודרת, כך שבתחילה נלמדים תרגילים פשוטים וקלים לביצוע, ורק בשלב מאוחר יותר חיבורם או פיתוחם יביא ליצירת תרגיל מסובך יותר. דבר זה גורם לבנייה והבנה טובה של החומר, ומונע תחושת תסכול  ואי הצלחה אצל הילד. שיטה זו יכולה לעזור לסובלים מ- ADHD כדרך חיים. כלומר לקיחת משימות מורכבות ופירוקן למשימות קטנות יותר ופשוטות יותר לביצוע.

הילדים גם לומדים לפתח את הריכוז והשליטה העצמית באופן הדרגתי וקל לביצוע. הם לא נדרשים לריכוז במשך שעה שלמה, אלא כל פעם למשך דקה או שתיים לצורך ביצוע התרגיל הספציפי. באופן כזה גם השיפור יהיה בנוי בצורה הדרגתית ובשלבים. פיתוח שליטה עצמית הוא אחד מהיסודות החשובים והמרכזיים של הקראטה והוא אחד מהקשיים המרכזיים העומדים בפני הסובלים מ- ADHD ובאמצעות הקראטה הם לומדים שליטה בגוף ברגש ובתגובות. באמצעות עבודה בזוגות הם לומדים כיצד לא לפגוע עם הידיים והרגליים בבן הזוג בעת ביצוע תרגיל. הם גם לומדים כיצד לא להחזיר במידה ו "חטפו" , לא להגיב בצורה מילולית גסה ולא להתרגז.

 

כל העקרונות והערכים הנלמדים בקראטה צריכים להיות גם מיושמים בבית הספר ותפקיד המדריך " לטפטף " זאת לחניכים ולחבר ולמצוא לילד את הקשר בין הנלמד באימונים לבין הנעשה מחוץ למשטח האימונים.

 

דמות המדריך בקראטה חשובה מאוד ולה תפקיד משמעותי בחיי הילד. ועל המדריך להיות מודע לגודל האחריות שמונח על כתפיו ולזכור שאינו רק מדריך אלא גם מחנך ועליו להיות דמות ייצוגית, ודמות לחיקוי שהילד יוכל להזדהות איתה וירצה ללמוד ממנה.

למדריך חשיבות קריטית בהצלחת ההשפעה של אומנות הלחימה על הילד. המדריך צריך להעביר את המסר כי האימון הוא אינו רק אימון לשם פן פיזי בלבד, אלא גם בעל אלמנטים חינוכיים וערכיים רבים צריכים להיות מיושמים גם מחוץ לכותלי הדוג'ו.