כל הזכויות שמורות לביטרן אומנויות לחימה ותנועה | אחוזה 88, רעננה | 09-7466001 | bitrans@014.net.il

All rights received to Bitran Martial Arts & Fitness Center | Ahuza St 88, Ra'anana, Israel

Privacy Policy

קראטה, אומנות לחימה? ספורט? הגנה עצמית?!

רבים שואלים אותי האם קראטה הוא ספורט? אומנות לחימה? או כלי יעיל להגנה עצמית?

 

אז באמת התשובה מורכבת מכל האלמנטים שנשאלו לגביהם. אכן זו אומנות לחימה. בראשיתה- דרך חיים בה עסקו פשוטי העם אזרחים, איכרים וחקלאים אנשים שלא השתייכו למעמד לוחמים כלשהו שחיפשו דרך יעילה לאימון הגוף במטרה להופכו לכלי יעיל בעת הגנה עצמית.עד היום ניתן למצוא באוקינאווה מורים וותיקים שהמקצוע העיקרי שלהם אינו ''מאמן קראטה'' אלא בעלי עיסוק עיקרי כשהדרכת הקראטה מתבצעת בזמנם החופשי ובקבוצות קטנות, הדוג'ו (בית הספר) בדרך כלל נמצא בביתם בחדר קטן שמיועד לכך.

לתלמידים שלי אני אומר שכל אומנויות הלחימה הן בבסיסן הגנה עצמית ולשם כך הן מיועדות חלקן עברו אבולוציה כזו או אחרת שהפכה אותן בהמשך לאומנות ספורטיבית יותר עם חוקים ושיפוט לדוגמה- אומנות הלחימה ג'ודו שבבסיסה הינה אומנות הלחימה ג'ו-ג'יטסו (האומנות הרכה)ששימשה את לוחמי הסמוראים בשדה הקרב או אגרוף תאילנדי שבבסיסו היה לאומנות הלחימה ששימשה את שומרי המלך ועוד רבות הדוגמאות לכך. כלומר אומניות לחימה רבות עברו אבולוציה לאורך השנים ואדפטציה לעולם המודרני.

גם קראטה עבר שינוי והתאמה לעולם המודרני ואף עוצב בסגנונות שונים ובעל הבדלים בין סגנון אוקינאווי לסגנון יפני יותר. במקור קראטה אוקינאווי היה מותאם רק להגנה עצמית ואף נלמד בסתר מאב לבן וכלל טכניקות קטלניות רבות שיכולות לגרום לפציעה קשה ואף למוות. כשהוצג ביפן ושולב בתוך מערכת החינוך היפנית בראשית המאה ה20 הפך הקראטה למעודן יותר ומותאם לאוכלוסייה העוסקת בו.

אז מתי הפך הקראטה לסגנון ספורטיבי? ובכן תמיד חיפשו התלמידים דרך לבדוק את יכולותיהם אחד מול השני. אבל כמובן שאי אפשר להשתמש בטכניקות מסוכנות מדי כגון כאלה המכוונות לנקודות תורפה למשל או התקפות עוצמתיות מדי כגון בעיטה חזקה מדי לראש ולכן נבנתה מסגרת של חוקים וכללים שיגידרו מה מותר ומה אסור וכמובן שופט שיחליט מי ניצח. לשיטות קראטה רבות נבנו מסגרות תחרותיות שתלמידיהן אף התחרו ביניהם. הסגנון התחרותי הראשון המוכר היה באמצעות סימון המכה על היריב (בעיטה או אגרוף) ומי שצבר שלושה סימונים מוצלחים כאלו הוגדר כמנצח.

גם האופי התחרותי של הקראטה עבר אבולוציה במחצית השנייה של המאה ה 20 כשהתבסס סגנון הקראטה מגע מלא שהתחרויות שלו גם הפכו להיות בעלות מגע רב יותר וכבר לא רק ''סימון המכה'' אלא ההשפעה של המכה היא זו שהכריעה מי ינצח לדוגמה ''נוקאאוט'' בדומה לאגרוף או אגרוף תאילנדי.

כיום ניתן למצוא שיטות קראטה רבות שהעיקר באימוניהם זה הכנה לתחרות ואופי האימון מוגבל לחוקים ולמסגרת התחרותית במקביל ניתן למצוא שיטות קראטה אחרות ששמות דגש דווקא על הצד המסורתי שבאומנות לחימה זו כגון קטה או חיזוק וחישול הגוף. ישנן שיטות קראטה שקצת זנחו את העניין המסורתי ומתמקדות בעיקר בעבודה בזוגות ובביצוע מעשי של הגנה עצמית. בקראטה- דו (קראטה המסורתי) אין חוקים מלבד חוק אחד ידוע! העוסק באומנות הלחימה קראטה לעולם אינו תוקף ראשון! הדבר הקרוב ביותר לחוקים שיש בעולמו של העוסק בקראטה זהו הקוד המוסרי הגבוה שמנחה אותו ומועבר לתלמיד מיומו הראשון בדוג'ו . הקראטקא יעשה הכול על מנת להימנע מעימות, וילחם רק אם אין ברירה אחרת. במקרה כזה - הקרב ייגמר מהר מאוד. אין סיבובים, אין פעמון, אין שופט שעוצר את הקרב ואין נקודות. הכול מותר: התקפות לעיניים, משיכה בשיער, שבירת מפרקים... הכל. תרגול של התקפות מסוג זה מתאפשרות רק בדוג'ו בנוכחות מורה מוסמך ומיומן תוך בקרה ושליטה.

פילוסופיית הקראטה דו אינה דוגלת בגישה תחרותית, התחרות קיימת אך ורק בין המתאמן לעצמו תוך שאיפה להתפתחות פיזית ורוחנית כאחד.

שיטת הסאידו קראטה לדוגמה ממקמת עצמה באמצע ומשלבת בתוכה משלושת האלמנטים שהוצגו מבלי לשים דגש מוגזם על אחד מהם. מצד אחד אימוני הקרטה יעלים ומתאמים למציאות הקיימת מצד שני האימונים מתנהלים בהתאם למסורת וכוללים ''קיאון'' (עבודת בסיס) ''קטה'' (תרגול תבניות תנועה) ''קומיטה'' (קרבות) בסאידו קראטה מתקיימות תחרויות המוגבלות לחוקת כללים וחוקים הן במגע מלא והן במגע חלקי.

תחרותי או לא תחרותי קראטה הינו דרך חיים גם לעוסק בו כאמצעי יעיל להגנה עצמית וגם לעוסק בו כספורטאי. ומה הכי מתאים למבקש להתאמן בקראטה? את התשובה הוא יוכל לגלות לבד רק כאשר יכנס בשערי הדוג'ו, יבדוק את אופי המקום והפעילות וינסה בעצמו.